אנדוסקופיה היא שיטה יעילה ובטוחה לבדיקת איברי הגוף הפנימיים באמצעות מכשיר הנקרא אנדוסקופ, המורכב מצינור אופטי זעיר וגמיש שמחובר למצלמה ופנס ובעזרתו ניתן להגיע לכל מיני אזורים בגוף.
אנדוסקופיה לדרכי המרה-ERCP
בדיקת ERCP מאפשרת גישה דרך הפה למערכת העיכול העליונה ומשם לעץ המרתי שיוצא מהכבד. בעזרתה ניתן לגלות ולזהות מחלות דרכי מרה ולבלב ואף לטפל בחלקן. לדוגמא, חסימה הנגרמת על יד אבן יכולה להיות מטופלת כבר בעת הבדיקה על ידי הסרת האבן.
הבדיקה כרוכה ברוב המקרים בצום, בהתאם להוראות הרופא, ומתבצעת תחת השפעת הרדמה חלקית. לעתים נדרש שינוי בתרופות טרם הבדיקה. המטופל צריך לבלוע את החלק הראשון של האנדוסקופ ומכאן הרופא מנווט אותו בעזרת המצלמה עד לפתח שמוביל לדרכי המרה.
הבדיקה נמשכת כחצי שעה עד שעה, והמשך הטיפול תלוי בממצאים שהיו בה. רוב המטופלים יחזרו לביתם באותו היום. יש לשים לב שאחרי קבלת חומר מטשטש אסור לנהוג למשך 24 שעות.
מהלך הבדיקה
ניתן לצרף לאנדוקסופ כל מיני כלים זעירים המאפשרים לרופא לבצע בדיקות וטיפולים מתקדמים יותר. ניתן להזריק דרכו חומר ניגוד המאפשר להדגים טוב יותר את דרכי המרה ולזהות היצרויות וחסימות שיכולות להיגרם על ידי גידולים, אבנים וכדומה. בנוסף, ניתן לקחת דגימות רקמה קטנה לבדיקה (ביופסיה) על מנת לאבחן מחלות בצורה מדויקת יותר.
בעזרת האנדוסקופ ניתן במידת הצורך להרחיב מעט את פתח הצינור על מנת להקל על מעבר האבן, פרוצדורה הנקראת ספינקטרוטומיה. במידה וישנה חסימה שנגרמת עקב גוש שלוחץ על הצינור ישנה אפשרות להניח במקום תומכן (סטנט) שישמור עליו פתוח ויאפשר ניקוז של מיצי מרה מן הכבד למערכת העיכול.
אנדוסקופיה לטיפול בדליות וושט וקיבה
לאנדוסקופיה ישנם גם תפקידים נוספים בקרב חולי כבד. חלק מחולי הכבד סובלים מדליות בוושט ובקיבה – ורידים רחבים אשר עלולים לדמם. אותם חולים צריכים להיות במעקב לפי המלצת הגסטרואנטרולוג שמטפל בהם. כחלק מהמעקב משתמשים באנדוסקופ על מנת לצלם את הדליות ולמדוד אותם. ככל שהדליות גדולות יותר ככה הן מסוכנות יותר.
בעזרת האנדוסקופ ניתן גם לטפל בדליות ולמנוע את המשך גדילתן, לגרום להיעלמותן ובכך להפחית משמעותית את הסיכון לדימום מהן. קיימות שתי שיטות עיקריות לעשות זאת. בראשונה מזריקים חומר לתוך הוריד הרחב אשר גורם למעין "סתימה" בתוכו על ידי הקרשת הדם.
בשיטה השנייה מתבצעת שאיבה של הדם וקשירה של הוריד המסוכן – ישנן יתרונות וחסרונות לכל שיטה וניתן גם לשלב בין השיטות בהתאם להחלטת מבצע האנדוסקופיה. גם הפרוצדורות הללו מבוצעות בדרך כלל באשפוז יום ותופעות הלוואי נדירות יחסית. יש לציין שלעתים חולי כבד עם דליות מגיעים כבר עם דימום פעיל ומסכן חיים. גם אצלם מבצעים את הפרוצדורות אך בצורה דחופה.
TIPSS
חלק מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול בהזרקה או קשירת דליות בצורה מספקת. אותם חולים בדרך כלל סובלים מ"יתר לחץ דם פורטלי". כחלק ממחלת הכבד לחץ הדם בווריד שמביא דם ממערכת העיכול ולכבד עולה מאוד וורידים שמחברים בינו לבין כלים אחרים נפתחים וככה נוצרות הדליות שוושט והקיבה.
עבורם קיימת אפשרות נוספת הנקראת TIPSS, במהלכה יוצרים חיבור בין שני ורידים בכבד על מנת לשנות את כיוון זרימת הדם ובכך להוריד את לחץ הדם הפורטלי הגבוה שגרם לדליות להופיע. הרופא המטפל במחלת הכבד ימליץ עליה ויפנה לרדיולוג שמתמחה בביצועה.
לרוב מספיקה הרדמה מקומית והפרוצדורה מתבצעת בעזרת US ומחט קטנה שעליה תומכן (סטנט). אחריה מקובל להישאר לאשפוז בן מספר ימים. יש לשקול היטב את יתרונותיה וחסרונותיה עם מומחה לכבד. מצד אחד היא עלולה למנוע דימום מסכן חיים אך מצד שני היא יכולה להחמיר אנצפלופתיה של מחלת כבד ולגרום לבלבול ופגיעה בתפקוד המוח. יש לציין שבדרך כלל האנצפלותיה תיפתר עם שימוש בחומר מרוקן מעי.