צהבת היא תופעה נפוצה מאד במדינות העולם השלישי, אך יכולה להופיע גם בקרב אוכלוסיות שונות במדינות מערביות, מודרניות. במהלכה שוקע הפיגמנט הצהוב, הבילירובין, ברקמות הגוף השונות ואיננו מסולק מהן, כפי שקורה הדבר באופן טבעי, במצב בריא.
הצהבת יכולה להתרחש בשני מקרים: במקרים בהם ייצור עודף של הפיגמנט הצהוב או במקרים בהם הוא איננו מפונה מהגוף. אין המדובר כאן במחלה כי אם בסימפטום, הנלווה למחלות שונות, כמו דלקת כבד או צהבת ילודים.
גורמים לצהבת
ישנם סוגים שונים של צהבת: הסוג הפחות נפוץ הוא זה המופיע כחלק מתסמונת תורשתית או בעקבות אנמיות מוליטיות. במקרים כאלה מדובר בייצור עודף של הפיגמנט הצהוב.
הסוג השני, הנחשב לשכיח ביותר, קשור לפגיעה בתאי הכבד, שאינם מסוגלים לפנות את הפיגמנט מהדם בשל תפקוד לא תקין, או בעקבות חסימה בצינורות המרה הגורמת לקושי בפינויו. צהבת ילודים היא אחת המחלות של סוג זה והיא יכולה להופיע גם אצל תינוקות בני יומם.
כשמדובר בפגיעה תאית, הסיבות לצהבת הן דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) או דלקת כבד בעקבות חדירת רעלים, כמו רעלים אנדוגניים המיוצרים על ידי הגוף, או רעלים אקסוגניים, שמגיעים מבחוץ, מצמחים בדרך כלל.
אפשרות נוספת היא צהבת בשל פגיעה חסימתית על רקע שימוש בתרופות מסוימות, שתייה אלכוהול, על רקע גנטי, בעקבות מחלות חסימתיות של ורידי הכבד, בעקבות גידולים, אבני מרה, דלקת לבלב כרונית או על רקע של מחלה אוטואימונית, כמו דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה.
לא רק הצהבת העור – מהם התסמינים של צהבת?
התסמינים הבולטים של הצהבת, וכפי שאפשר לנחש, הם הצהבת לובן העיניים והצהבת העור וכן גם רמות גבוהות של בילירובין (הפיגמנט הצהוב) בדם.
תסמינים נוספים שיכולים להופיע הם שינויים בצבע הצואה, שהופכת לרוב לבהירה יותר או שינויים בצבע השתן, שהופך לכהה יותר. גם חוסר תיאבון, הקאות, בחילות, עייפות, תחושת גרד בלתי פוסק בעור וכבד וגם טחול מוגדלים הם תסמינים נוספים.
דרכי אבחון
תהליך האבחון מתחיל בבחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובבדיקה גופנית. רופא המשפחה שאליו פונים מברר מול המטופל לרוב כמה נקודות, הקשורות לצריכת אלכוהול וסמים, להיסטוריה המשפחתית של מחלות הכבד השונות והאם הוא נושא את נגיף ה – HIV.
מעבר לכך, תתבצענה מספר בדיקות כחלק מהאבחון, כמו בדיקת דם כדי לבחון את רמות הבילירובין בדם ואת רמות אנזימי הכבד, כמו בדיקת אולטרה סאונד כדי לבחון את מצבם של האיברים הפנימיים השונים, כמו כיס המרה והכבד וכמו צילום רנטגן ולעיתים ביופסיה של הכבד.
איך מטפלים בצהבת?
כשמדובר בצהבת קלה, כמו זו שמופיעה אצל ילודים, היא חולפת מעצמה לרוב ללא הצורך בטיפול. אולם במקרים בהם רמות הבילירובין עולות מעל לרמה מסוימת, יוצע טיפול מיוחד בשל פוטותרפיה, הנעשה באמצעות אור אולטרה סגול.
בסוגים האחרים של הצהבת יש לזהות את הגורם למחלה ובהתאם לטפל בה. הטיפול מתייחס בדרך כלל לתסמינים הנלווים, כמו למשל טיפול באנמיה, שחרור החסימה שנגרמה לצינור המגרה, הוצאת הגידול, הסרת כיס מרה או טיפול בדלקת הלבלב.