קיים קשר בין מחלת הנשיקה לבין התפתחות של דלקת בכבד אשר מהווה את אחד הסיבוכים האפשריים הנובעים ממחלת הנשיקה. מחלת הנשיקה היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף המועבר על ידי הרוק.
סיבוך נפוץ של מחלת הנשיקה הוא דלקת בכבד אשר ברוב המקרים היא קלה ואף אינה מחייבת טיפול מיוחד כאשר היא חולפת מאליה, אולם ישנם מצבים של התפתחות צהבת שהיא שם כולל לדלקת בכבד ומצב זה מצריך טיפול. מאמר זה דן באחד המצבים המפתיעים של מחלות כבד.
מחלת הנשיקה
מחלה זיהומית הנגרמת בידי נגיף EBV אשר משתייך למשפחת ההרפס. המחלה היוותה תעלומה במשך שנים רבות ורק בעשור השני של המאה הנוכחית היא הוכרה והוגדרה בעולם הרפואה כמחלה. במקרים רבים, הזיהום אינו גורר תסמינים כלל ובמיוחד כאשר מדובר בילדים או קשישים.
אך כשהוא מתבטא הוא גורם למחלה ממושכת אשר אינה מסוכנת אך גורמת לסבל רב. הזיהום למחלת הנשיקה נפוץ למדי ונמצא כי כתשעים אחוזים מהמבוגרים נחשפו אל הנגיף במהלך חייהם.
מאפייני מחלת הנשיקה
ההדבקה במחלה עוברת דרך הרוק (ומכאן שמה) כאשר הנגיף עשוי לדגור במצב רדום ללא הופעת תסמינים עד חודש מרגע ההדבקה.
התסמינים הראשוניים כוללים חום ועייפות ומאוחר יותר מתפתחים תסמינים נוספים של נפיחות בצוואר כתוצאה מהגדלה של בלוטות הלימפה, תחושת שריפה בגרון וכאבי שרירים ומפרקים, כמו כן המחלה מתאפיינת באובדן תאבון המלווה בבחילות.
אבחון ותסמינים
אבחון המחלה מתבצע על ידי בדיקות דם המאתרות את רמת הנוגדנים בדם וכן בודקת את תפקודי הכבד, כאשר ישנם מקרים בהם התסמינים יהיו דומים לאלה שלמחלת הצהבת ויכללו הצהבה של העור והעיניים. המחלה הנגיפית מטופלת באמצעות תרופות תוך הקפדה על מנוחה, שתייה רבה ונטילת משככי כאבים ותרופות להורדת חום.
ההחלמה מהמחלה לרוב מתרחשת באופן עצמאי אולם ישנם מקרים כרוניים שלה. המחלה מתאפיינת בהיחלשות של המערכת החיסונית ותסמיניה העיקריים כוללים:
- עייפות
- צמרמורות
- תחושת חולי
- אובדן תאבון
- היעדר כללי של אנרגיה
במקרים חמורים יופיעו סימפטומים נוספים בהם:
- כאבי גרון חמורים
- חום גבוה לאורך זמן
- נפיחות בבלוטת הלימפה באזור הצוואר.
- אודם בגרון ודלקת בשקדים
- טחול וכבד מוגדלים
- פריחה הדומה לזו המופיעה במחלת הצהבת
- בצקות בעפעפיים.
סיבוך אפשרי – דלקת הכבד וצהבת
כאמור אחד הסיבוכים של המחלה הוא התפתחותה של דלקת בכבד – הפטיטיס או צהבת המתאפיינת בעליה ברמת הבילירובין עקב תפקוד בלתי תקין של הכבד.
המחלה עלולה להפוך לכרונית ופוגעת ברקמת הכבד כאשר הביטוי הנפוץ לה הוא הצהבת לובן העין והעור. כיום ישנם חיסונים כנגד סוגי ההפטיטיס השונים ובמקביל למודעות להיגיינה, ישנה ירידה בתפוצת המחלה.
פגיעה בתפקוד הכבד
דלקת בכבד המתפתחת כסיבוך של מחלת הנשיקה כוללת מלבד צהבת גם הגדלה של הכבד, כאבי פרקים, הקאות, חולשה וצואה בהירה. כאשר המחלה הינה כרונית ההידרדרות בתפקוד הכבד היא איטית והתסמינים מופיעים בשלב מאוחר.
המחלה היא ויראלית ונגרמת ממספר סוגי וירוסים שונים ומחלקת לארבעה ביטויים הנגזרים מהגורמים לה: הפטיטיס וירלית, השכיחה ביותר וכוללת חמישים אחוזים מהמקרים.
הפטיטיס אלכוהולית הנגרמת מפגיעה בכבד עקב צרכת אלכוהול הגורם לבסוף לדלקת כרונית, הפטיטיס כתוצאה מתרופות הפוגעות במנגנון ניקוי הרעלים של הכבד, הפטיטיס אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את תאי הכבד. הדלקת מתאפיינת בתופעות של חולשה, בחילות, הקאות ושלשולים ובשלב מאוחר יותר יופיע שתן כהה, צהבת וכבד מוגדל.
טיפול בדלקת הכבד
הטיפול התרופתי מונע את התפשטותו של הנגיף באמצעות חסימת המנגנון האחראי על פירוק חלבונים כאשר התרופות החדשות אינן גורמות נזק למערכת העיכול ופוגעות בווירוס עצמו.
מלבד הטיפול התרופתי מומלץ לנוח ולהימנע ממאמצים בנוסף להימנעות משתיית משקאות אלכוהוליים ונטילת חומרים אשר עלולים לזהם את הכבד.